פסק-דין בתיק ע"פ 70447/04

1.         זהו ערעור שהוגש במקור על גזר-דינו של בית-משפט שלום לתעבורה בנתניה (כב' השופטת בן-יששכר), אשר הרשיע את המערער על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת של 101 קמ"ש במקום בו המהירות המירבית המותרת היא 50 קמ"ש, והטיל עליו 3 חודשי פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס כספי.

            הערעור המקורי הוגש כאמור ביום 29/2/04, אך ביום 26/4/04 הוגשה הודעה מתקנת מטעם המערער ובה הועלו טענות חדשות כנגד הכרעת הדין דווקא, כאשר לתפיסת המערער מדובר בפסק-דין בטל הואיל והמערער הורשע מבלי להודות במיוחס לו בכתב האישום, כאשר ההרשעה היתה שלא כדין וללא סמכות.

            ב"כ המערער הוסיף וטען שהודעה שנמסרה על ידו לבית המשפט קמא על כוונתו לסיים את התיק במועד הנדחה של הדיון אין משמעה הודאת המערער במיוחס לו, ואם בית המשפט קמא היה מוצא שלא להעתר לבקשת הדחייה, יכול היה לקבוע את התיק לשמיעת ראיות, אך לא היה מוסמך הוא להרשיע את המערער מבלי שזה יודה באופן מפורש, בין בעצמו ובין באמצעות ב"כ, בביצוע העבירה נשוא כתב האישום וממילא בית המשפט קמא לא היה יכול לרשום הודאה כזו מפיו.

2.         בדיון הראשון שהתקיים בפניי ביום 29/12/04, ונוכח הדברים החמורים שהוטחו על ידי ב"כ המערער בבית המשפט קמא על השתלשלות האירועים ותקינותו של ההליך המשפטי, עצרתי את הטיעון של עו"ד אורון באיבו, וזאת נוכח הדברים החמורים שנטענו בפניי, כאשר עו"ד אורון לא היה צד להליך המשפטי בפני בית המשפט קמא ועל כן בהחלטה שניתנה על ידי עוד באותו יום, הודעתי מפורשות לעו"ד אורון שאין בכוונתי להמשיך ולשמוע טענות בנדון, משום העובדה שמדובר בטענות חמורות כנגד תקינות ההליך המשפטי, שעה שלכאורה זה הרשיע את המערער בביצוע עבירה, כאשר הסניגור לא הודה כלל ועיקר בשמו של המערער בביצוע אותה עבירה, כאילו בית המשפט קמא יזם רישום של תגובת הסניגור והודאה שנמסרה על ידי הסניגור, מבלי שהלכה למעשה יאמר הסניגור מילה וחצי מילה.

            הוספתי וציינתי שאם אכן אלה הם פני הדברים הרי מדובר בטענות חמורות שראוי ליתן עליהן את הדעת.

            הפסקתי כאמור את הטיעון של עו"ד אורון בשים לב לעובדה שעו"ד אורון לא הופיע בבית המשפט קמא, אלא היה זה עו"ד שור ממשרדו, שייצג את המערער בבית המשפט קמא, והדיון נערך בנוכחותו והדברים נרשמו מפיו לכאורה, כך שכל טענה שמועלית על ידי המערער בנוגע לתקינותו של ההליך המשפטי והשתלשלות האירועים בפני בית המשפט קמא, ראוי שתובא על ידי עו"ד שור שנכח בדיון ולא היה ידי עו"ד אורון שחי מפי השמועה, ואולי מבסס את טיעוניו על סמך דברים ששמע מאחרים.

            הוספתי וקבעתי שעל עו"ד שור להגיש תצהיר ערוך כדין שבו יפרט את אופן השתלשלות הדברים בבית המשפט קמא, תוך התייחסות מפורשת לטענה שהועלתה בפניי, שמדובר בפסק דין בטל, בשים לב לעובדה שהסניגור לא הודה בשמו של מרשו, הוספתי וקבעתי שתצהיר שכזה יוגש לבית המשפט עובר למועד הדיון הנדחה, וזאת גם על מנת לאפשר לפרקליטות להערך לדיון ולברר עם נציג התביעה שהופיעה בפני בית המשפט קמא אם יש דברים בגו, כאשר הדעת לא סובלת מצב בו עו"ד ישחיר פניו של שופט בישראל מבלי שהדברים יהיו מבוססים כדבעי וכראוי על ידי מי שהופיע בפני בית המשפט קמא.

3.         למרבה הצער ואולי למרבה השמחה, לא הוגש לבית המשפט כל תצהיר שכזה, כאשר עו"ד אורון התייצב לדיון וטען שהוא ניסה לברר עם עו"ד שור ממשרדו את הפרטים המדוייקים לגבי אותה ישיבה בבית המשפט קמא, אך עו"ד שור ציין בפניו שאין הוא יכול לזכור במדוייק את השתלשלות העניינים ובכל אופן אין הוא יכול להגיש תצהיר בנדון.

4.         נמצאנו איפוא במצב דברים שבו מחד מועלות טענות קשות וחמורות כנגד בית המשפט קמא, שעה שמדובר לכאורה ב"הכתבה" של תגובה שמכתיב בית המשפט למתדיינים בפניו, גם כאשר מדובר במי שמיוצגים על ידי עו"ד, וכאילו הוא רושם מפיהם הודאה ומרשיע אותם בהמשך, אף שאין הם מודים במיוחס למרשיהם.

            לא רק שמדובר בטענה קשה וחמורה כלפי אותו שופט, אלא לטענה שפוגעת בכל מערכת השפיטה בישראל, מוציאה שם רע למערכת השפיטה בכלל ולבתי המשפט לתעבורה בפרט, כל זאת באמתלה של עומס דיונים שמוטל על בית המשפט קמא, עומס שכפועל יוצא ממנו פיתחו בתי המשפט לתעבורה טכניקת דיון ייחודית, כאשר בין היתר נוטלים הם חירות לעצמם להרשיע נאשמים מיוצגים תוך כפיית רצונם על עו"ד שאינם מעיזים להתנגד או לעמוד מול בית המשפט.

            כאשר עו"ד מעלה טענות כה חמורות נגד בית משפט בישראל, רצוי הוא שיתמוך טענתו בראיות, אך לכל הפחות בתצהיר ערוך כדין על ידי מי שנכח במהלך דיון שכזה, וראוי שטענות אלה לא יועלו על ידי מי שאינו יכול אף להביא ראשית ראייה לדבריו אלה, כאשר אותו עו"ד שייצג את הנאשם בהליך בבית המשפט קמא מציין מפורשות שאין הוא יכול לזכור במדוייק את השתלשלות העניינים בפני בית המשפט קמא.

5.         חזקה היא שהפרוטוקול של בית המשפט משקף את מהלך הדיונים שנערכו בפני אותו בית משפט, וגם אם צד סבור שהפרוטוקול אינו משקף את מהלך הדיון שבו נטל חלק, הרי הגם שבית המשפט הוא זה שמכתיב את הפרוטוקול אין חולקין בדבר העובדה שביכולתו של אותו צד נפגע לכאורה, להגיש בקשה לבית המשפט לתיקון פרוטוקול, וגם אם בית המשפט לא יעתר לבקשה זו הרי עצם הגשת הבקשה מנציחה את טענותיו של הסניגור, באופן שאלה מונחות בפני בית המשפט, והן חלק מהתיק של בית המשפט, כך שאינני מבין כיצד זה נטענות טענות כאלה בהודעת ערעור מתוקנת שהוגשה כחודשיים לאחר הודעת הערעור המקורית, שהופנתה כל כולה כנגד העונש, ורק בחלוף כחודשיים נזכר מאן דהו להעלות טענות כנגד תקינותו של ההליך המשפטי בבית המשפט קמא, מבלי שתוגש לבית המשפט קמא אף בקשה כלשהי לתיקון פרוטוקול ומבלי שתעלה בפני בית המשפט קמא כל טענה בנדון.

6.         זהו מצב דברים בלתי נסבל שבו מוטחות כאמור טענות קשות כנגד שופט וכנגד בית משפט בישראל, וזאת אף מבלי לטרוח לברר את עמדת השופט ומבלי לטרוח להגיש בקשה לאותו בית משפט, שמא יוכל זה להחליט בנדון על סמך הדיונים שנערכו בפניו, כאשר רק בערכאת הערעור, ורק בהודעת ערעור מתוקנת שהוגשה כחודשיים לאחר הודעת הערעור המקורית, מועלות לראשונה טענות כנגד תקינות ההליך המשפטי מבלי שאלה יהיו מבוססות ומבלי יכולת להוכיח טענות אלה, ותוך התכחשות של מי שטוען הטענות להגיש תצהיר לבית המשפט בנוגע לטענות אלה.

7.         דומה שבמקרה זה הגדיש ב"כ המערער את הסיאה, ורצוי וראוי היה שלא תועלנה הטענות מלכתחילה, כאשר במקרה מתאים טענות כאלה ראוי שתועלנה רק כשתצהיר ערוך כדין של עו"ד בישראל נספח לבקשה ולערעור, וראוי שטענות כאלה תועלנה לראשונה בפני בית המשפט קמא, לצורך קבלת התייחסותו ולא בערכאת הערעור בשלב מאוחר.

8.         סופו של דבר, ומשלא הובאה בפניי כל ראיה שתומכת בטענות הקשות והחמורות שהועלו על ידי המערער כנגד תקינות ההליך בבית המשפט קמא, אין לי אלא לדחות בשאט נפש את הטענות שהועלו כנגד בית המשפט קמא, שראוי היה שלא יועלו כלל ועיקר ולא ימצאו זכר ללא יכולת לבססן ולהוכיחן באופן מינימלי.

            מדובר כאמור בהליך סרק שפגע ופוגע בבית המשפט קמא שלא לצורך, שלא כדין, תוך השחרת פניו של בית המשפט, תוך הטחת האשמות סרק והאשמות שווא, שמחובת הטוען טענות אלה להוכיחן ושום דבר מאלה לא נעשה במקרה שבפניי.

9.         למותר לציין, שאם יכולה להישמע ביקורת כלשהי כלפי בית המשפט קמא, הרי זאת צריכה להיות מופנית כנגד אורך הרוח והסבלנות שגילה בית המשפט קמא כלפי ב"כ המערער בהליך בפניו, ועל כך יפורט להלן:

המערער הוזמן לדיון בבית המשפט קמא ליום 18/2/03, כאשר הוא היה מיוצג עוד משלב ראשון על ידי ב"כ דהיום, ובמהלך הדיונים בבית המשפט קמא נעתר זה פעם אחר פעם לבקשות שהוגשו על ידי הסניגור לדחיית הדיון, כאשר הסניגור מעלה טענה תמוהה שלא עלה בידו לצלם את חומר הראיות אף שיש להניח שמדובר בחומר ראיות שמקיף מספר עמודים ולכל היותר כמה עשרות עמודים, והדעת נותנת שניתן היה לצלם חומר ראיות זה בפרק זמן סביר שלא עולה על 30 יום, אך בית המשפט קמא גילה אורך רוח חריג ויוצא דופן שעה שנעתר לבקשות הסניגור ודחה את הדיון עד אשר מצא שאין הדעת נותנת קבלת בקשות דחייה נוספות, וזאת לאחר שחלפו כ-10 חודשים מאז הגשת כתב האישום.

בישיבה שנערכה בפני בית המשפט קמא ביום 18/12/03, ציין בית המשפט קמא שהוא נעתר לבקשת דחייה נוספת ודוחה את הדיון " דחייה אחרונה", אך במועד הדיון הנדחה שב וחזר הסניגור פעם נוספת על בקשתו לדחייה נוספת של הדיון, תוך שהוא מציין בפני בית המשפט קמא שבמועד הדיון הנוסף יסתיים התיק.